ל"פרושים של דרווין" (שהם, למעשה, קבוצה של 14 מיני גיבתונים שמקורם באיי הגלפגוס ובאיי קוקוס) שמור מקום של כבוד בהיסטוריה של המדע, כמי ששימשו השראה לפיתוח רעיון האבולוציה באמצעות ברירה טבעית. כיום, יותר מ-150 שנה לאחר מסעו של דרווין על סיפון ה"ביגל", המחקר על פרושים אלה עדיין נמשך. מדעני מכון ויצמן למדע השתתפו במאמץ עולמי שהוביל לקביעת הרצף הגנטי המלא של פרוש הזברה. מדעני המכון פיענחו את הגנים המקודדים את קולטני הריח של הציפור – במטרה לפתור את המחלוקת בדבר קיומו ושימושיותו של חוש זה בציפורים. ממצאיהם תומכים בסברה כי הציפור אכן משתמשת בחוש הריח.

קרא עוד

המוטציות מקדמות את האבולוציה. שינויים ברצף הגנטי משפיעים על המבנה והתיפקוד של חלבונים, ומבטיחים שלפחות חלק מהיצורים החיים יוכלו להסתגל לתנאי הסביבה המשתנים ללא הרף. ובכל זאת, מדענים שמנסים להעביר חלבונים תהליך מזורז של אבולוציה מכוונת במבחנה, אינם זוכים לאותה הצלחה. מדעני מכון ויצמן למדע גילו כי המפתח לפיתרון הבעיה הוא משפחת חלבונים הקרויים "שפרונים" (מלווים), אשר עוזרים לחלבונים להתקפל כראוי – שלב חיוני ביצירתו של חלבון פעיל ומתפקד. למעשה, השפרונים יכולים להציל חלבונים שלא היו שורדים בדרך אחרת. באופן זה הם תורמים לאבולוציה מכוונת של חלבונים, ועשויים למלא תפקיד מרכזי בתהליכי ייצור ופיתוח של חלבונים לשימושים תעשייתיים ורפואיים.

קרא עוד

חיידקים מסוגלים לזהות שינוי מתקרב ולהתכונן לבואו – בדומה לדרך שבה בעלי-חיים לומדים בעקבות אילוף. מדעני מכון ויצמן למדע ביצעו ניסויים בחיידקים ובשמרים, וגילו כי רשתות גנים של יצורים אלה מסוגלות ללמוד את סדר ההופעה של חומרי מזון שונים, או את השינויים המחזוריים שחלים בסביבתם, ולהגיב בהתאם. תהליך הלמידה הזה הוא תוצאה של אבולוציה שנמשכת דורות רבים, שהוחלפה בתהליך הלמידה אותו אנו מכירים בבעלי-חיים. בשני המקרים, האורגניזמים מתאימים את תגובתם לגירויים סביבתיים, ובכך מגבירים את סיכויי ההישרדות שלהם.

קרא עוד